בִּלְהָה
שמה של השִׁפחה שנתן לבן לרחל בתו עם נישואיה ליעקב (בראשית כ"ט 29). משמעות השם אינה ידועה.
בתקופת עקרוּתָה נתנה רחל את בלהה שפחתה ליעקב, כדי שתלד ילד שייחשב לבנה של רחל (בהתאם לנוהג האימוץ שהיה מקובל במסופוטמיה, ומשתקף בחוקי נוזי).
בלהה ילדה ליעקב את דן ואת נפתלי (פרקים ל' 8-1, ל"ה 26-25).
בתורה היא מכונה " פילגש יעקב" (פרק ל"ה 22).