בראשית פרק י"ב

(א)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם
לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְך
וּמִמּוֹלַדְתְּךָ
וּמִבֵּית אָבִיךָ
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:
(ב)
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל
וַאֲבָרֶכְךָ
וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ
וֶהְיֵה בְּרָכָה:
(ג)
וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ
וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר
וְנִבְרְכוּ בְךָ
כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:
(ד)
וַיֵּלֶךְ אַבְרָם
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהֹוָה
וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט
וְאַבְרָם
בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים
וְשִׁבְעִים שָׁנָה
בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן:
(ה)
וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ
וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו
וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם
אֲשֶׁר רָכָשׁוּ
וְאֶת הַנֶּפֶשׁ
אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן
וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן
וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן:
(ו)
וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ
עַד מְקוֹם שְׁכֶם
עַד אֵלוֹן מוֹרֶה
וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ:
(ז)
וַיֵּרָא יְהֹוָה אֶל אַבְרָם
וַיֹּאמֶר
לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיְהֹוָה
הַנִּרְאֶה אֵלָיו:
(ח)
וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה
מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל
וַיֵּט אָהֳלֹה
בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיְהֹוָה
וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה:
(ט)
וַיִּסַּע אַבְרָם
הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה: פ
(י)
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ
וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה
לָגוּר שָׁם
כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:
(י"א)
וַיְהִי
כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה
וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ
הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי
כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:
(י"ב)
וְהָיָה
כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים
וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת
וְהָרְגוּ אֹתִי
וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:
(י"ג)
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ
לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ
וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:
(י"ד)
וַיְהִי
כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה
וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה
כִּי יָפָה הִוא מְאֹד:
(ט"ו)
וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה
וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה
וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה:
(ט"ז)
וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ
וַיְהִי לוֹ
צֹאן וּבָקָר
וַחֲמֹרִים
וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת
וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים:
(י"ז)
וַיְנַגַּע יְהֹוָה אֶת פַּרְעֹה
נְגָעִים גְּדֹלִים
וְאֶת בֵּיתוֹ
עַל דְּבַר שָׂרַי
אֵשֶׁת אַבְרָם:
(י"ח)
וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם
וַיֹּאמֶר
מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי
לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי
כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא:
(י"ט)
לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ
קַח וָלֵךְ:
(כ)
וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים
וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ
וְאֶת אִשְׁתּוֹ
וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ: