להדפסה

אח ואחות

קרובי משפחה - ילדים להורים משותפים, או רק להורה משותף אחד.
המושגים התרחבו גם לשאר קרובים, לבני שבט אחד או לבני עם אחד (בראשית י"ד 16; ויקרא כ"ה 35-36; דברים ט"ו 11-7, 12 ואילך), וכן שימשו כינוי בין בני מעמד שווה (מלכים א, ט' 13).
בהוראה מורחבת יותר הכוונה לידיד ולרֵעַ, לזולת (תהלים ל"ה 14). ואחות לעתים כוונתה לאהובה או לרעיה (שיר השירים ד' 12-9).
המקרא מבחין בין סוגים שונים של אחים ואחיות: 'אחיך בן אימך' (דברים י"ג 7); 'בן האמה' (בראשית כ"א 10); 'בן אשה אחרת' (שופטים י"א 2); 'בני הפילגשים'  (בראשית כ"ה 6; שופטים ח' 31); 'אחותך בת אביך' או 'בת אמך', 'מולדת בית' (=כמו 'יליד בית') או מולדת חוץ' (=מנישואין אסורים או מאישה פנויה, או מחוץ למשפחת האב ועוד) (ויקרא י"ח 9).
קרבת האחווה מצד האם גדולה מאשר קרבת האחווה מצד האב. לכן מגינים שמעון ולוי על כבודה של דינה אחותם (בראשית ל"ד), ואבשלום על כבוד תמר אחותו, שנפגעה על ידי אמנון, שהוא חצי-אח (רק מצד האב) (שמואל ב, י"ג).
לכן גם נחשבת בת האב לאחות למחצה, ובתקופות קדומות הייתה מותרת אפילו לנישואים (כמו בסיפור אברהם ושרה – בראשית כ' 12; תמר ואמנון – שמואל ב, י"ג 13), למרות שהתורה אסרה במפורש נישואין עם אחות מן האב או מן האם (ויקרא י"ח 9, 11; דברים כ"ז 22). המנהג רווח בקרב העמים השכנים, ונכלל ברשימת מעשי התועבה שלהם (ויקרא י"ח).
יחסי האחווה הם דבר חשוב במבנה המשפחה הישראלי, והם משפיעים מאוד על החוק המקראי ועל סדרי החברה.
במשפחה הפטריארכלית בכור האחים הוא ראש המשפחה, האחראי על אֶחָיו ואחיותיו הצעירים ממנו (לבן אחי רבקה משיא אותה, בראשית כ"ד). כל האחים, מלבד הבכור, שווים זה לזה בדיני ירושה (דברים כ"א 15-17).
התקווה היא למצב של 'שבת אחים גם יחד' (תהלים קל"ג 1), אך בפועל לא תמיד שררו יחסי שלום ושיוויון בין אחים, בעיקר בין בני אמהות שונות (בראשית ד', קין והבל; כ"א 10, יצחק וישמעאל ; ל"ז, יוסף ואֶחיו; שופטים י"א 2, יפתח ואֶחיו).
מצוות המוטלות על אח כלפי אחיו (או אחותו): להגן עליו ולהצילו ואף לפדותו משבי (בראשית י"ד 14); לקבור אותו (ויקרא כ"א 2); לגאול את דמו אם נרצח (בראשית ט' 5); לגאול את נחלתו אם מת ללא בנים (רות ג' 12); עליו חובת הייבום (דברים כ"ה 5); והחובה להגן על כבודו (בראשית ל"ד 31) ועוד.
איסורים במקרא (בשונה מן המנהג הקדמון שצויין למעלה): איסור נישואין של אח לאחות (ויקרא י"ח 9, 11; דברים כ"ז 22); איסור לקיחת 2 אחיות (ויקרא י"ח 18) בניגוד לסיפור לאה ורחל שמשקף מנהג קדום אחר.