אַחֲרִית הַיָמִים
למושג זה יש במקרא שני פירושים:
1. דבר שעומד לקרות, ואפילו בקרוב.
לדוגמה, כאשר יעקֹב נפרד מבניו לפני מותו, הוא אומר להם: "הֵאָסְפוּ
ואגידה לכם את אשר יִקְרָא (=יִקְרֶה) אתכם באחרית הימים" (בראשית
מ"ט 1).
2. גם בחזון של נביאי ישראל על אחרית הימים הנביאים
תופסים את 'אחרית הימים' כמשהו שיקרה בעתיד הקרוב. במסורת היהודית הביטוי קיבל
משמעות של הזמן האחרון שבאחרונים, בסוף הימים.
נבואות אחרית הימים מערבבות תיאורים של עונשים וצרות עם תיאורים של נחמה וישועה.
את התיאורים השונים של אחרית הימים שמופיעים במקרא אפשר לחלק לארבעה נושאים
עיקריים:
א)
יום ה': העונש שאלוהים יעניש את החוטאים בני ישראל. הנביא עמוס מתאר יום זה כ"יום חושך ולא אור" (פרק
ה' 18), והנביא צפניה מתאר אותו כ"... יום צרה וּמְצוּקָה... יום חושך
וָאַפֵלָה, יום
ענן
וערפל" (פרק א' 15).
ב) יום הדין העולמי: הפּוּרְעָנוּת שתבוא על הגויים
החוטאים ועל היקום כולו. ביום זה ה' ישפוט את החוטאים בעמק יהושפט (יואל ב' 12);
כל החוטאים הגאים והיהירים ייכנעו לפני ה', יתחבאו מאֵימָתוֹ ויעזבו את עבודת האלילים (ישעיה ב' 22-12); ה' יעניש את העמים אויבי ישראל (אשור, מצרים,
אֱדום, פלשתים, צוֹר, צידון ומואב) (ישעיה כ"ה 10).
ג) ברית עולם בין ה' לעם ישראל:
אחרי מַפֶּלֶת אויֵבי ישראל תבוא הגאולה, והעם יחיה באושר ובשלווה - מבחינה אישית, מדינית וכלכלית:
החולים יבריאו, הגולים ישובו לישראל, ירושלים תיבנה, העם יקום לחיים חדשים בארץ הפורחת, יהודה
ואֶפְרַיִם יתחזקו ויחיו בשלום, ירושלים תהפוך למרכז העולם וישראל תשלוט בעמים.
עבודת האלילים תיפסק וה' יכרות עִם עַמוֹ ברית נצחית.
ד) חזון השלום העולמי: השלום ישרור בעולם כולו:
"לא ישא גוי אל גוי חרב ולא יִלְמְדוּ עוד מלחמה" (ישעיה ב' 4), אפילו
חיות הטרף יחיו בשלום עם שאר בעלי החיים ועם בני האדם (ישעיה י"א 9-6) ;
ירושלים והמקדש יהפכו למרכז: "נכון יהיה הר בית ה' בראש
ההרים, ונהרו אליו כל הגויים...כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים; (ישעיה
ב' 3-2).
רעיון אחרית הימים התגבש בעם ישראל כבר בתקופה קדומה, כנראה בגלל מְצוּקוֹת העם
וכיסופיו לישועה ולגאולה.
דמויות שנתפסו בעם כמי שיביאו גאולה: משה, דוד, המשיח.
תעודה: בית הכנסת במרות.
תעודה: גן העדן השומרי.
תעודה: חזון הסיבילות
|
