אחיה השילוני

נביא מהעיר שילה שבנחלת שבט אפרים.
אחיה חי בימי שלמה המלך ורחבעם בנו.
אחיה הוא הנביא שהבטיח בשם ה' לירבעם בן נבט את ממלכת הצפון כשתתפלג הממלכה. הוא הדגים זאת במעשה סמלי של קריעת שַׂלְמָה לשנים עשר חלקים,
כשעשרה קרעים הוא נתן לירבעם ורק אחד לבית דוד ביהודה (מלכים א, י"א 38-29). במקרא מבואר  שה' העניש את שלמה בכך שמלכותו תיקרע, בגלל שהוא הלך אחרי אלוהים אחרים. למרות הטעם המפורש, חוקרים אחדים העלו נימוקים אחרים למניעיו של אחיה. יש אומרים שמניעיו של אחיה היו נאמנותו למקדש שילה ולשבט אפרים, וכעס על בית דוד שבחרו בירושלים והקימו בה מקדש שגרם לדעיכת המרכז בשילה. ייתכן שמניעיו היו עוד יותר אישיים והוא כאב את דחיית בית עלי, שכיהנו במקדש שילה, על ידי בית דוד.
כנראה שהתנהגותו של ירבעם בתחום הדת (העגלים במקדש בית אל ובמקדש דן, ותפקידי הכהונה שלקח לעצמו) גרמה להתרחקותו של אחיה ממנו, ולנבואת הפורענות שניבא לו ולביתו בשלב יותר מאוחר (ההזהרה: מלכים א, י"א 40-29; הנבואה: י"ד 18-1).