איש הביניים

גולית הפלשתי, מהעיר גת, כונה 'איש הביניים' (שמואל א, י"ז 4, 23). הכוונה לאדם חזק, לגיבור, שעומד בין שני המחנות הלוחמים.  יש מפרשים כי הכינוי נובע משורש בנ"ה, במשמעות חזק, התחזק, או איש הָבְנִים – מלשון הב = שנהב, כי היה ענק, גדול כמו פיל.
איש הביניים הציע לאויביו 'קרב ביניים' – קרב בין שני אנשים, נציגים של שני המחנות, והמנצח בקרב מביא את הניצחון לעמו.
קרב של נציגים היה גם בסיפור הבריכה הגדולה שבגבעון, בו לחמו 12 נערים מכל צד, כדי להביא ניצחון למחנה שלהם (שמואל ב, ב' 15-12).