אִיוֹב

איוב הוא שמו של גיבור ספר איוב, בכתובים שבתנ"ך.
איוב היה צדיק מושלם בעל גמול מושלם, שה' והשטן (=אחד ממלאכי אלוהים שתפקידו להשְׂטין ולקטרֵג), בוחנים באמצעותו את מידת הצדיקות של בני האדם: אם האדם צדיק רק עבור השכר שיקבל, או שהוא צדיק באמת, 'צדיקות לשמה'. איוב עומד בניסיונות קשים ביותר, תוך התמודדות עם 3 חברים חכמים שטוענים שאם באו עליו פורענויות קשות כל כך - סימן שחטא, אך איוב נאבק על צידקתו. לבסוף הוא זוכה לתשובה ישירה מה' ('מענה אלוהים מן הסערה') ולאישור לצדקתו, וזוכה מה' לגמול כפול. איוב היה לסמל לאדם הנלחם על האמת שלו.
ספר איוב מתמודד עם בעיה מרכזית באמונה: שאלת 'ההשגחה האלוהית', בעיית הצדק בעולם, העובדה שהמציאות בעולם מעידה ש'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו'. גורלו של איוב משמש כדוגמה.
סיפורו של איוב קשה מאוד מבחינה מוסרית, ובין חכמי ישראל רווחת הדעה ש'איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה' (תלמוד, מסכת בבא בתרא, דף טו, עמוד א).
איוב נזכר גם בנבואת יחזקאל כאחד משלושת הצדיקים הקדומים מבין האומות: נוח, דנִאל (או: דנאִל) ואיוב (פרק י"ד 14).
ספר איוב בנוי מכמה חלקים: סיפור מסגרת שמפרט את ההתרחשות העלילתית (פרקים א'-ב', מ"ב); 3 מחזורי נאומים של הרֵעִים ותגובות של איוב; וידוי של איוב; 2 תשובות של ה'. הספר הוא מאוד פיוטי וקשה להבנה (מבחינה רעיונית ומבחינת השפה).