קריאת שְׁמַע

ההצהרה הבסיסית של האמונה היהודית, אמונת הייחוד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד" (דברים ו' 4). תפילה זו נכללת בתפילות שחרית וערבית.
בתפילת 'שמע ישראל' נכללות 3 פרשות: דברים ו' 9-4; י"א 21-13; במדבר ט"ו 41-37.
הפרשה הראשונה עוסקת בעיקר בקבלת מלכותו של אלוהים כמלך עַם ישראל, והפרשה השנייה עוסקת בעיקר במחוייבות לקיים את מצוות ה'. בשתי פרשיות אלו מזכירים את מצוות התפילין והמזוזה.
בפרשה השלישית העוסקת בעיקר בחוקי ה'ציצית', מודגשת החובה לזכור שה' הוציא את ישראל ממצרים.
את שתי הפרשות הראשונות כותבים על קלף המוטמן במזוזה ובתפילין.
קריאת שמע מקובלת במסורת כ'אני מאמין' היסודי ביותר של היהדות, ויהודים רבים מתו 'על קידוש השם' כשקריאה זו בפיהם. הורים נצטוו ללמד את ילדיהם תפילה זו מיום שהחלו לדבר.
נוהגים גם לקרוא את "שמע" לפני השינה, ותפילה זו מכונה 'קריאת שמע על המיטה'.