אֶזְרָח

פירוש המילה במקרא הוא בן ישראל שייחוסו טהור, בשונה מהגֵר שהוא תושב זמני בארץ וחסר זכויות (ויקרא ט"ז 29; י"ח 26 ועוד).
החוק המקראי דורש שהמשפט ינהג בכולם בשווה: "משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח!" (ויקרא כ"ד 22). הצירוף 'גר ואזרח' מופיע פעמים רבות (שמות י"ב 49; ויקרא ט"ז 29; י"ח 26; י"ט 34; כ"ד 16, 22 ועוד).
המילה מופיעה רק ביחיד במקרא.
מקור המילה אזרח אינו ידוע, ויש מפרשים שזהו כינוי לצמח מושרש באדמה, גפן משובחת (לפי תהלים ל"ז 35).