לאתר גשר מפעלים חינוכיים

 


וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל (מל"א י"ח 17)

המשמעות בהקשר המקראי: דברי גנאי וגידוף: אתה אויב העם. אתה הורס את כולם.
אחאב כועס על אליהו הנביא ומטיח נגדו האשמה זו, ואליהו עונה לו באותה לשון .

המלך אחאב חטא לאלוהים בעבודה זרה ואליהו הנביא הודיעו שבצורת קשה תבוא על ישראל כעונש על מעשיו. כשהבצורת החמירה מאוד נפגשו אליהו ואחאב, ואחאב מייד תקף את אליהו בדברים: "וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל" (מל"א י"ח 17). כלומר, אחאב תולה את אשמת הבצורת בנביא המבשר, ולא במעשים הרעים שהוא עצמו עשה.
עוכר ישראל - האיש שהזיק ביותר לעם ישראל. כמי שמעכיר/מלכלך מים טובים.

במילון: עוכר ישראל: כינוי גנאי וחירוף. רשע מרושע.

וכן הביטוי: היה בעוכריו: הכשילוֹ, גרם לו את הצרה.

בימינו: אויב העם, כינוי לבוגד, למסית, לבעל דעות קיצוניות.

דוגמה: השכן שלי הוא עוכר ישראל, כי דעותיו מאוד קיצוניות והוא מחנך את ילדיו לשנאת ישראל.