לאתר גשר מפעלים חינוכיים

 

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ (זכריה ח' 5-4)

המשמעות בהקשר המקראי: נבואת נחמה לתחיית העם בארצו.
לדעת הנביא זכריה, בתקופת תקומה ושקט זוכים האנשים בחיים ארוכים, ומתים מזקנה ולא במלחמה, ואף זוכים לראות סביבם בנים ונכדים.

הנביא זכריה חוזה בעיני רוחו את גאולת עם ישראל, ואחד המאפיינים המרכזיים לתחייה לאומית זו אריכות הימים של האוכלוסייה, ושמחתם של הזקנים בילדיהם ובנכדיהם שמשתעשעים בשלווה ובביטחון לידם: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (זכריה ח' 5-4).
הרחובות, שהם הכיכרות של ימינו, מודגשים בשני הפסוקים (שלוש פעמים), כי הם מאפיינים את השקט הרב ואת הביטחון האישי: אדם אינו צריך להסתגר בביתו בפחד, אלא מרגיש בטוח לצאת לרחובות, לשבת בכיכרות, בין אם הוא זקן וחלש, ובין אם הוא ילד חסר הגנות.
כיכר העיר הייתה לרוב ברחבת השער של העיר. בכיכר התכנסו תושבי העיר, ובה התנהלו חיי המסחר והמשפט של העיר.