לאתר גשר מפעלים חינוכיים

 




חזרתם של המרגלים למדבר, ופירות הארץ על כתפיהם, גוסטב דורה.

אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (שמות ג' 8)

המשמעות בהקשר המקראי: ארץ פורייה, רבת יבול, שופעת כל טוב. כינוי קבוע לארץ ישראל. זה תיאור הארץ המובטחת למשה כשה' מנסה לשכנע אותו ללכת אל פרעה ולהוציא את בני ישראל ממצרים.

מקור: ה' מבטיח למשה שהוא יביא את בני ישראל לארץ ישראל, ומתאר את הארץ כארץ טובה ופוריה: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" (שמות ג' 8).
הפסוק כולל 3 תיאורים חיוביים שונים של הארץ:
ארץ טובה ורחבה - בהכללה;
ארץ זבת חלב ודבש - שפע כלכלי;
מקום הכנעני וכו' - הגדרת ההיקף על-פי ההרכב האתני (אחרון אחרון חביב - היבוסי, יושב ירושלים).
חלב ודבש מעידים על שפע, על ברכה ועל רווחה כלכלית. הדימוי הוא לפי האידאל של רועי צאן, המתארים ארץ מרעה, שופעת ירק ודבש (של תמרים, תאנים וחרובים).
בספר דברים מתוארת הארץ כ"ארץ שבעת המינים", שהוא האידאל החקלאי.
עם זאת, בתנ"ך יש לחלב ודבש גם משמעות הפוכה של קללה, מנקודת מבטם של חקלאים: ארץ נטושה מחקלאים, שנתרבו בה עדרי הצאן וגידולי הפרא, שהשתלטו על החקלאות המסודרת והקבועה (ישעיה ז' 25-21).

בימינו: המושג התרחב: בנוסף לפוריות ולהצלחה כלכלית מתייחס המושג גם למדינה בעלת ערכים חיוביים, הנוהגת במשפט ובצדק באזרחיה.

קישור לאנציקלופדיה: דבורה, דבש