ספר שמות פרק ג
(א)
וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה
אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ
כֹּהֵן מִדְיָן
וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן
אַחַר הַמִּדְבָּר
וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים
חֹרֵבָה:
(ב)
וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה
אֵלָיו
בְּלַבַּת אֵשׁ
מִתּוֹךְ הַסְּנֶה
וַיַּרְא
וְהִנֵּה הַסְּנֶה
בֹּעֵר בָּאֵשׁ
וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל:
(ג)
וַיֹּאמֶר משֶׁה
אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה
אֶת הַמַּרְאֶה
הַגָּדֹל הַזֶּה
מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:
(ד)
וַיַּרְא יְהֹוָה
כִּי סָר לִרְאוֹת
וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים
מִתּוֹךְ הַסְּנֶה
וַיֹּאמֶר
משֶׁה משֶׁה
וַיֹּאמֶר
הִנֵּנִי:
(ה)
וַיֹּאמֶר
אַל תִּקְרַב הֲלֹם
שַׁל נְעָלֶיךָ
מֵעַל רַגְלֶיךָ
כִּי הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו
אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא:
(ו)
וַיֹּאמֶר
אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם
אֱלֹהֵי יִצְחָק
וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו
כִּי יָרֵא
מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים:
(ז)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה
רָאֹה רָאִיתִי
אֶת עֳנִי עַמִּי
אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם
וְאֶת צַעֲקָתָם
שָׁמַעְתִּי
מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו
כִּי יָדַעְתִּי
אֶת מַכְאֹבָיו:
(ח)
וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ
מִיַּד מִצְרַיִם
וּלְהַעֲלֹתוֹ
מִן הָאָרֶץ הַהִוא
אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה
אֶל אֶרֶץ
זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ
אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי
וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי
וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי
וְהַיְבוּסִי:
(ט)
וְעַתָּה
הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בָּאָה אֵלָי
וְגַם רָאִיתִי
אֶת הַלַּחַץ
אֲשֶׁר מִצְרַיִם
לֹחֲצִים אֹתָם:
(י)
וְעַתָּה
לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ
אֶל פַּרְעֹה
וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי
בְנֵי יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרָיִם:
(יא)
וַיֹּאמֶר משֶׁה
אֶל הָאֱלֹהִים
מִי אָנֹכִי
כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה
וְכִי אוֹצִיא
אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
מִמִּצְרָיִם:
(יב)
וַיֹּאמֶר
כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ
וְזֶה לְּךָ הָאוֹת
כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ
בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם
מִמִּצְרַיִם
תַּעַבְדוּן
אֶת הָאֱלֹהִים
עַל הָהָר הַזֶּה:
(יג)
וַיֹּאמֶר משֶׁה
אֶל הָאֱלֹהִים
הִנֵּה אָנֹכִי בָא
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְאָמַרְתִּי לָהֶם
אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם
שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם
וְאָמְרוּ לִי
מַה שְּׁמוֹ
מָה אֹמַר אֲלֵהֶם:
(יד)
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
אֶל משֶׁה
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה
וַיֹּאמֶר
כֹּה תֹאמַר
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
אֶהְיֶה
שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם:
(טו)
וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים
אֶל משֶׁה
כֹּה תֹאמַר
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם
אֱלֹהֵי יִצְחָק
וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם
זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם
וְזֶה זִכְרִי
לְדֹר דֹּר:
(טז)
לֵךְ וְאָסַפְתָּ
אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם
יְהֹוָה
אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם
נִרְאָה אֵלַי
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם
יִצְחָק וְיַעֲקֹב
לֵאמֹר
פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם
וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם
בְּמִצְרָיִם:
(יז)
וָאֹמַר
אַעֲלֶה אֶתְכֶם
מֵעֳנִי מִצְרַיִם
אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי
וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי
וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי
וְהַיְבוּסִי
אֶל אֶרֶץ
זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
(יח)
וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ
וּבָאתָ
אַתָּה
וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל
אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם
וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו
יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים
נִקְרָה עָלֵינוּ
וְעַתָּה
נֵלֲכָה נָּא
דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים
בַּמִּדְבָּר
וְנִזְבְּחָה
לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ:
(יט)
וַאֲנִי יָדַעְתִּי
כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם
מֶלֶךְ מִצְרַיִם
לַהֲלֹךְ
וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה:
(כ)
וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי
וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם
בְּכֹל נִפְלְאֹתָי
אֲשֶׁר אֶעְשֶׂה בְּקִרְבּוֹ
וְאַחֲרֵי כֵן
יְשַׁלַּח אֶתְכֶם:
(כא)
וְנָתַתִּי
אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה
בְּעֵינֵי מִצְרָיִם
וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן
לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם:
(כב)
וְשָׁאֲלָה
אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ
וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ
כְּלֵי כֶסֶף
וּכְלֵי זָהָב
וּשְׂמָלֹת
וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם
וְעַל בְּנֹתֵיכֶם
וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם: