אחת החובות החשובות בדת היהודית היא מצוות פרו ורבו, והנישואין בין בני הזוג נועדו כדי למלא את המצווה הזו. במקרים רבים לא ניתן למלא את המצווה בשל הגבלה רפואית של הגבר או של האישה .
לפי ההלכה, ועל אף חשיבותה של מצוות פרו ורבו, הקשר בין בני הזוג אינו תלוי רק בקיום המצווה, ולכן לא "חייבים" להתגרש בגלל עקרות אם בני הזוג אינם רוצים בכך. עם זאת, בית הדין הרבני הוא הסמכות היחידה שקובעת בענייני נישואין וגירושין, והגם שהגט צריך להינתן ולהתקבל ברצון, בית הדין יכפה גט בשל עילות מיוחדות. אי פוריות מהווה עילה בפני עצמה לגירושין על פי ההלכה. בית הדין הרבני יכול לתת פסק דין לגט ולכפות את מתן הגט בשל עילת עקרות.מה קורה כאשר הגבר סובל מאי פוריות ?
ההלכה קובעת, שהגבר מחויב במצוות פרו ורבו, כלומר אם הוא סובל מעקרות, האישה תוכל להגיש בקשה להתגרש בבית הדין הרבני בטענה לפגם או מום אצל הבעל, שמונעים את פוריותו. בית הדין יקבע במקרה כזה שהאישה תקבל גט מהבעל, בתנאי שיוכח שהאישה רוצה ללדת ילדים, ויש מסמך רפואי המעיד על כך שהגבר הוא עקר ומצבו בקשר לכך אינו הפיך. והיה והגבר לא יסכים לתת גט, במקרה כזה יוטלו עליו סנקציות והגבלות.
על פי ההלכה, הבעל מחויב לבצע טיפולי פוריות כדי למלא את מצוות פרו ורבו. אם הבעל התחתן, והסתיר מאשתו את העובדה שהוא סובל מבעיית פוריות עוד לפני הנישואין, יתירו את קשר הנישואין בטענה שמדובר ב "קידושין בטעות", אלא אם התגלה לבעל שהוא עקר רק אחרי שנישא לאשתו, או שהוא אינו מעוניין בילדים.חוסר פוריות של האישה – עילת מומים ועילת עקרות
מצוות פרו ורבו חלה על הגבר. עם זאת היה והאישה סובלת מבעיית פוריות, קמה לבעל עילה לגירושין.
הבעל שרוצה להתגרש בגלל אי פוריותה של האישה, צריך להוכיח לבית הדין הרבני שאינו יכול לקיים את מצוות פרו ורבו כי האישה סובלת מעקרות. אם מתגלה שהאישה סובלת מבעיית אי פוריות הבעל יכול להגיש בקשה לגט לבית הדין הרבני בעילה של מומים. ואם הבעל חי עם האישה יותר מ- 10 שנים והיא נשארת עקרה ולא הביאה ילדים, יוכל הבעל להגיש בקשה לגט בעילה של עקרות.מהפסיקה:
בית הדין הרבני האזורי דן בבקשה של בעל לקבל גט מאשתו בטענה שהאישה אינה פורייה. הבדיקות העלו שהאישה היא בתולה גם לאחר שבע שנות נישואין, והיא ביקשה שלום בית, או לקבל את כתובתה.מאחר והבעל לא קיים את מצוות עונתה של האישה, ולא מלא את חובותיו כלפיה על פי ההלכה, ומאחר וביקש להתגרש, נקבע, כי עליו לפצות את האישה על פי הכתובה, וזאת מאחר ולא היה מוכן לעשות טיפולי פוריות כבקשתה. נקבע שהבעל אינו פטור מניסיון של טיפול רפואי, ועליו לפצות את האישה על פי הדין מאחר ולא קיים את התחייבויותיו ההלכתיות כלפיה.
התייחסות משפטית לבן זוג שהסתיר את היותו עקר
בית הדין הרבני עוסק לא אחת בשאלה של בן זוג שמסתיר מבן הזוג השני את בעיית העקרות הידועה לו מלפני הנישואין, שכן ההסתרה היא משמעותית לגבי המזונות ותשלומי הכתובה בבית הדין הרבני.לפי הדין הדתי אם האישה עקרה, והיא ידעה על כך, ולא גילתה זאת לבעלה לפני שהתחתנו, הוא יוכל לגרש אותה ולא ישולמו לה דמי הכתובה. לכן אם הבעל רוצה לפרק את הגירושין בשל עקרותה של האישה שהוסתרה ממנו, עדיף לו לפנות לבית הדין הרבני.
בית המשפט לענייני משפחה מתייחס באופן שונה לבעיית הפוריות ו/או להסתרת הבעיה כסיבה לגירושין, ולכל הקשור לזכויות שמגיעות לבן הזוג שהתגרש עקב כך. לכן, אישה שיש לה בעיית פוריות אשר מהווה עילה למתן הגט, תעדיף לפנות לבית המשפט למשפחה בקשר לנושאים שכרוכים לתביעת הגירושין כמו מזונות וכתובה.