לבית הדין הרבני סמכות בלעדית וייחודית על פי חוק לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים. בני זוג שחתמו על הסכם גירושין ואישרו אותו, יוכלו להגיש בקשה בהסכמה לגירושין ולסידור הגט בבית הדין הרבני בלבד.
סמכות בית המשפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה ידון בנושאים הקשורים לענייני המעמד האישי כולל סכסוכים משפחתיים, ובין היתר במזונות אישה, קטינים, זמני שהות, משמורת, חלוקת רכוש, וכולי.נישואין וגירושין של בני זוג ששייכים לעדה דתית אחרת (מלבד יהדות) או חסרי דת יהיו לפני בית המשפט למשפחה. בית המשפט יוכל להתיר נישואין כאילו.
מזונות ילדים וענייני ירושות ידונו ככלל בבית המשפט למשפחה, אלא אם כן הצדדים הסכימו לדון בבית הדין הרבני.סמכות מקבילה
בנושאים המצויים במחלוקת כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים זמני שהות, ומזונות אישה – קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית לענייני משפחה. לבית הדין הרבני ניתן להגיש תביעה לגירושין ולכרוך אליה את התביעות בעניין הגירושין. הסכם גירושין ניתן לאשר בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה.
הדין האזרחי והדין האישי
בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה נבדלים בין היתר באופן השיפוט, ובסדרי הדין. בית הדין הרבני דן על פי הדין האישי שהוא הדין הדתי. לחילופין, בית המשפט למשפחה הוא ערכאה שיפוטית אזרחית, שדנה לפי כללים והלכות של המשפט האזרחי. חשוב לציין כי בג"ץ הורה לבית הדין הרבני לדון בתביעות רכוש על פי המשפט האזרחי, אולם הוראה זו לא תמיד מיושמת על ידי בית הדין.מרוץ סמכויות
במסגרת הסכסוך בין בני הזוג ינסה כל צד להקדים את רעהו, להשיג יתרון על פניו, ולהגיש תביעות לאחת מהערכאות הנוחה לו יותר. זהו מרוץ הסמכויות. היה והבעל הגיש תביעת גירושין לבית דין רבני וכרך אליה את נושא המשמורת וחלוקת הרכוש, תאלץ האישה להישפט לפני בית הדין הרבני, כאשר בכך תחסם דרכה לבית המשפט למשפחה.
עם זאת, נקבע, שלא משנה מי מבית הצדדים הגיש ראשון את התביעה, אלא איזו מהערכאות החליטה ראשונה או איזו ערכאה דנה ראשונה בעניין. בית המשפט ובית הדין מקיימים לא אחת דיונים ארוכים ומתישים בנושא למי תהא נתונה הסמכות. כל ערכאה יכולה לפסוק נגד סמכותה של השניה. עם זאת קיים גם עקרון של כיבוד הדדי בין הערכאות.האם קיימת עדיפות לאשה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולגבר לפנות לבית הדין הרבני?
קיימת דעה רווחת לפיה עדיף לאישה להגיש תביעה בנושאים הקשורים לגירושין לבית המשפט לענייני משפחה, ואילו לגבר כדאי למהר ולהגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני. דעה זו אינה מדויקת כלל!
להלן מספר הבהרות:- חשוב לדעת כי כאשר מגישים תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אליה כורכים ענייני משמורת, מזונות ורכוש, יש לעמוד במבחנים מצטברים, ולהוכיח את כנות התביעה, כנות הכריכה, ואת היותה של הכריכה כדין. היה ולא יעמוד התובע במבחנים, תידחה תביעתו, ועניינים אילו יעברו לדיון לבית המשפט למשפחה.
- אם יוכח שהבעל בגד באשתו, יחייבו בית הדין הרבני בתשלום הכתובה ולעיתים גם בתשלום פיצויים לאישה.
- בית דין רבני יזכה אישה שבעלה בגד בה במדור ספציפי, לאחר שיקבע שהאישה זכאית לשמור על רמת החיים אליה הורגלה כשהיתה נשואה. לחילופין, אם האישה בגדה, אזי בית הדין הרבני יורה על אובדן כתובתה, והבעל יהא מחויב לתת לה גט.
- לחילופין, אישה שפונה לבית המשפט לענייני משפחה עלולה לגלות שלא יפסקו לה מזונות אם יסתבר שהיא מסוגלת להשתכר בכוחות עצמה למחייתה.
- לפעמים עדיף לאישה לדון בחלוקת רכוש בבית המשפט למשפחה אם חלק מהרכוש רשום על שם הבעל, שכן בית המשפחה יורה על פירוק שיתוף ויחלק את הרכוש באופן שווה, ואילו בית הדין הרבני יחלק את הרכוש על פי הרישום.
בחירת הערכאה המתאימה תלויה בנסיבות המקרה, ברצון הלקוח/ה, בגודל הרכוש, וכולי. חשוב לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים ואת המטרות. אין להקל ראש בדיונים המתקיימים בבית הדין הרבני או בבית המשפט למשפחה, ויש להיעזר בעורכי דין מומחים בתחום, לצורך נקיטת המהלכים המתאימים, וניהולם באופן מקצועי.
