מזונות לאם – לאישה

בני זוג יהודים נשואים החיים בישראלים, בין אם התחתנו כדת משה וישראל או בחתונה אזרחית בחו”ל, כפופים לבית הדין הרבני ולדין העברי בכל הנוגע לגירושין. בעת חתונה כדת משה וישראל בני הזוג מתחייבים אחד כלפי השני באופן חוזי כאשר הם חותמים על שטר הכתובה.

בשטר הכתובה הבעל מתחייב לספק לאשתו “שארה, כסותה ועונתה”, בנוסף, ישנן מחויבויות שהבעל חב בהם מכוח הנוהג.

מחויבויות הבעל לפי הכתובה הן:

שארה – מזונות אישה.

כסותה – מדור, ביגוד והנעלה.

עונתה – קיום יחסי אישות.

מחויבויות הבעל לפי הנוהג: רכב, איפור וקוסמטיקה, צרכים רפואיים, בילויים ופנאי.

למעשה ניתן לראות שלפי הדין העברי האישה זכאית לכך שהבעל ידאג לצרכיה הבסיסיים ולפי הנוהג אף מעבר לכך, וזאת כל עוד שהם נשואים כדת משה וישראל, אלא אם כן ישנה סיבה הלכתית לשלול ממנה זכאות זו.

אם הבעל לא דואג לספק את הצרכים של האישה באפשרותה לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לתבוע מבעלה לשלם מזונות אישה. גם במקרים בהם בני הזוג התחתנו בנישואים אזרחיים בחו”ל האישה יכולה לתבוע מבעלה מזונות אישה משום שבכל זאת חל עליהם הדין העברי.

גובה דמי מזונות אישה

לפי הדין העברי הנוהג בישראל, העיקרון המנחה בקביעת גובה דמי מזונות אישה הוא “עולה עמו ואינה יורדת עמו” והמטרה המרכזית היא שהאישה תוכל להתקיים לפי הגבוה מאלה:

רמת החיים בבית המשותף של בני הזוג – אם האישה הורגלה לרמת חיים גבוהה בחיי הנישואין, דמי המזונות בהם יהיה חייב הבעל יהיו גבוהים בהתאם לכך.

רמת החיים בבית הוריה של האישה – אם האישה הורגלה לרמת חיים גבוהה יותר בבית הוריה, דמי המזונות בהם יהיה חייב הבעל לאישה יהיו בהתאם לכך.

מזונות אישה יקבעו לפי הגבוה מבין השניים, כך שגם אם לא הייתה באפשרותו של הבעל לספק לאישה רמת חיים כשם שהייתה לה בבית הוריה או גבוהה יותר, הוא יצטרך לשלם דמי מזונות בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה בבית הוריה. אם הבעל הרגיל את אשתו לאיכות חיים גבוהה יותר יקבע גובה המזונות לפי עושרו או כבודו.

רק אם הבעל אינו יכול לכלכל אפילו את עצמו, כי הוא סובל מבעיות רפואיות או שהוא מובטל מסיבות המניחות את הדעת, בית המשפט עשוי לפטור אותו מתשלום דמי המזונות לאשתו. בשונה ממזונות ילדים אשר בהם החובה לפרנס את הילדים קודמת לפרנסתו, במזונות אישה הבעל חייב קודם בפרנסתו ולא בפרנסת אשתו.

האם ניתן לתבוע מזונות אישה רטרואקטיבית?

אישה אינה יכולה לדרוש דמי מזונות רטרואקטיבית. מזונות אישה יחלו מהרגע בו האישה הגישה את תביעת המזונות, אלא אם כן הבעל התחייב לדבר שונה כחלק מהסכם גירושין, הסכם ממון או כל הסכם תקף אחר.

הכלל החשוב במזונות אישה הם, שהם משולמים רק כל עוד בני הזוג נשואים, על כן עד שבני הזוג לא מתגרשים בפועל הבעל חייב לשלם מזונות אישה לאשתו. גם זאת בשונה ממזונות ילדים, אשר אותם חייב לשלם האב גם לאחר הגירושין וגם אם אין לו משמורת חוקית עליהם.

סיבות בגינן ניתן לבעל פטור מתשלום מזונות אישה

אם האישה מוכרת כאחת מאלה הבעל עלול לזכות בפטור מתשלום מזונות אישה:

אישה מורדת –  אשר מסרבת לקיים את חובותיה בחיי הנישואין, לרוב קיום יחסי אישות.

אישה נואפת – אשר בגדה בבעלה על ידי קיום יחסי מין עם אחר.

אישה עובדת – לפי הדין העברי אישה פטורה מלפרנס את המשפחה, מלעבוד. אם האישה עובדת יכול הבעל לטעון שהכנסותיה מהעבודה הם למעשה דמי מזונות אישה.

עזיבה של הבית – אם אין לכך סיבה הלכתית מוצדקת.