הליכי הגירושין כוללים נושאים ובהם חלוקת רכוש, משמורת ילדים, הסדרי ראיה, מזונות, וכולי. המשמורת היא הקביעה מי מההורים יהיה האחראי על הילדים ואצל מי יתגוררו דרך קבע. משמורת יחידנית היא מצב בו הילד נמצא אצל אחד ההורים, ונקבעים הסדרי ראיה להורה השני.
הסכמת ההורים על המשמורת
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סעיף 24) ההורים יכולים להגיע להסכם בקשר למשמורת הפיזית של הילדים, באם תהיה משותפת או בלעדית, מי ההורה המשמורן, ומה יהיו הסדרי הראיה. הסכמות אילו מעוגנות בהסכם הגירושין, שיש לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בית המשפט בודק את ההסכם ומאשרו, לאחר שנוכח שההסדר הוא לטובת הילד.ההורים יכולים להסכים גם על משמורת משותפת אשר בניגוד למשמורת יחידנית, משמעותה, שיתוף מלא של שני ההורים בגידול הילד, ללא זמני שהות. הילדים מחלקים את השבוע בין שני הוריהם וגרים אצל שניהם.
העדר הסכם בענין משמורת
כאשר ההורים לא מגיעים להסכם בעניין קביעת ההורה המשמורן, או שהגיעו להסכם אבל הוא לא בוצע, נכנס לתוקף סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו, בית המשפט יכריע בנושא זהות ההורה המשמורן לפי טובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל האם (במשמורת יחידנית), ובתנאי שאין סיבה לקבוע אחרת.הסעיף קובע את חזקת הגיל הרך לפיו האם מקבלת משמורת יחידנית על ילד מתחת לגיל 6, אלא אם היא נעדרת מסוגלות הורית. כאשר האם אינה יכולה להיות ההורה המשמורן מסיבות שונות, יקבע בית המשפט את ההורה המשמורן (שיכול להיות האב) על פי מבחני מסוגלות הורית ועל פי טובת הילד.
ועדת שניט והניסיון לבטל את חזקת הגיל הרך
ועדת שניט שהוקמה ב- 2005 ביקשה לקבוע הסדר חלוקה ושיתוף בין הורים גרושים. דעת הרוב בוועדה המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך, ולבחור באחריות משותפת לשני ההורים מתוך טובת הילד. הומלץ, כי במקרה שאין הסכמה בין הורים פרודים בקשר לנושא המשמורת, יוכל כל אחד מהם לפנות לבית המשפט, בבקשה לקבוע את מימוש האחריות ההורית בהתבסס על צרכיו, רצונו, זכותו להיות בקשר עם הילד, וכולי.
המלצות הועדה לא אומצו בחוק, וחזקת הגיל הרך נותרה על כנה. עם זאת, המלצות הועדה חדרו לפסיקת בתי המשפט, וקיימת נטייה לראות במשמורת משותפת הסדר בעל חשיבות לטובת הילד.מבחני בית המשפט לקביעת זהותו של הורה משמורן בלעדי
בהעדר הסכמה בין ההורים לגבי המשמורת, ואם יש סיבות מיוחדות לסטות מעיקרון הגיל הרך, יכריע בית המשפט אצל מי מההורים תהיה החזקה הבלעדית על הילד על פי מבחן מסוגלות הורית ועיקרון טובת הילד. עובדים סוציאליים ופסיכולוגים יקבעו על פי מבחני אישיות ומבחנים כלכליים את המסוגלות ההורית של כל צד.
הקביעה נעשית לפי טובת הילדים ומסתמכת על תסקיר פקידת סעד, בהתחשב במצב בריאותי של ההורה, תנאי העבודה, וכולי. בית המשפט יבקש לעיתים גם חוות דעת מומחה פסיכולוג קליני, אשר יבחן מסוגלות הורית. בית המשפט יכול גם להתרשם מרצון הילד.זמני שהות (בעבר: הסדרי ראיה) להורה שאינו המשמורן
הורה שלא נקבע להיות הורה משמורן בלעדי זכאי לזמני שהות, ויוכל להיות עם הילד בזמנים ומועדים שנקבעו מראש, ובסופי שבוע בתדירות מסוימת. במקרה של הפרת זמני שהות, יוטלו בדרך כלל סנקציות על המפר :קנסות, צמצום הסדרי הראיה, הגדלת ו/או הפחתת מזונות.
