בישראל זוגות חד מיניים אינם יכולים לקבל את הכרת המדינה בנישואיהם משום שעל פי הדת היהודית, והדין העברי החל בישראל על דיני המשפחה עבור אזרחים יהודים, נישואים אלה אינם כשרים ואינם אפשריים.
בית הדין הרבני אינו מכיר בקיומם של נישואין כאשר בני הזוג הם מאותו מין וכך גם המוסדות הדתיים של הדת המוסלמית והנוצרית הפועלים בארץ.למרות שנישואים אזרחיים בחו"ל מוכרים בארץ, נישואים אזרחיים בין בני זוג מאותו המין עדיין לא מוכרים בחוק הישראלי. יחד עם זאת לאחר בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, משרד הפנים מחויב לרשום בני זוג מאותו מין אשר נישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל כנשואים, ובכך ישתנה הסטטוס שלהם גם בתעודת הזהות. מדובר בהליך פורמאלי שלכאורה אין לו תוקף חוקי ממשי.
למרות כל האמור לעיל, ישנם מוסדות וגופים רבים אשר עשויים להכיר ברישום הנישואים בתעודת הזהות ואלו מתייחסים לבני הזוג כזוג נשוי לכל דבר.גירושין של בני זוג חד מיניים
כאשר בני זוג חד מיניים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל מעוניינים להתגרש, המצב עשוי להיות בעייתי. בני זוג חד מיניים אשר נישאו בחו"ל יכולים לכאורה לבקש להתיר את נישואים במדינה בה נישאו, אולם לרוב המצב אינו אפשרי, דוגמא לכך אפשר לראות בפסק דין תקדימי שניתן בשנת 2012.
בני זוג מאותו מין נישאו בנישואים אזרחיים בקנדה, לאחר מספר שנים נישואיהם עלו על שרטון והם ביקשו להיפרד. על פי החוק הקנדי בני הזוג לא יכלו להתגרש בקנדה ולכן פנו לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן אשר המליץ למחוק את רישומם כנשואים במרשם האוכלוסין.בית המשפט התבסס על בג"ץ בן ארי שבו ניתנה הוראה לשנות את רישומם של חמישה זוגות חד מיניים מרווקים לנשואים.
גירושין של זוגות חד מיניים עם ילדים
כאשר זוגיות חד מינית מתפרקת בית המשפט יעניק משמורת על הילדים להורה הביולוגי, וזאת גם אם הקשר בינו ובין הילדים פחות טוב מאשר עם ההורה שאינו ביולוגי. בית המשפט מבסס את פסיקתו על פי טובת הילד, שהיא לגדול עם הוריו הביולוגיים.גם כאן מדובר בהליך בעייתי בייחוד כאשר מעורבים בגידול הילד יותר מזוג הורים אחד, לדוגמא: זוג נשים וזוג גברים הביאו יחד ילד, כלומר אחד מהגברים הוא האב הביולוגי ואחת מהנשים היא האם הביולוגית, כשהילד עוד תינוק זוג הנשים מחליט להיפרד ובהתאם לחזקת הגיל הרך האם הביולוגית מקבלת את המשמורת על הילד ללא קשר לטיב יחסיה עמו.
כדי לשמור על זכויותיהם של כל ההורים, הביולוגים והלא ביולוגים, ניתן לפעול בדרכים הבאות:עריכת הסכם חיים משותפים – כאשר מחליטים להרחיב את המשפחה יש לערוך הסכם חיים משותפים ואם קיים הסכם להוסיף לו סעיף, אשר קובע את עתידו של הילד במקרה של גירושין.
הליך גישור – כדי לא לכפוף את בני הזוג להחלטה של בית המשפט שעשויה להותיר את אחד מהצדדים מקופח ניתן לפנות להליך גישור, בו ינסו בני הזוג להגיע יחד להסכמות שירצו את שניהם. בני הזוג יחתמו על הסכם אשר יקבל תוקף משפטי ויוכל להיאכף על ידי בית המשפט במקרה הצורך. הכרה בצו הורות או אימוץ – כדי להימנע מחזקת הגיל הרך ניתן לרשום את ההורה שאינו ביולוגי כהורה מאמץ. יש לציין שהליך זה הוא ארוך ומייגע ולכן מעט מאוד זוגות בוחרים לעבור אותו. לגבי מזונות ילדים אין קביעה מפורשת לגבי תשלום המזונות במקרה של גירושין חד מיניים, לכן, כל מקרה נבדק לגופו תוך בדיקת מצבם הכלכלי של שני בני הזוג. אולי יעניין אותך גם: גישור בהורות משותפת