מהו מרוץ סמכויות?

מרוץ סמכויות הוא מונח משפטי המתאר מצב ייחודי שבו ישנם שני מוסדות שיפוטיים שיכולים לדון את בעלי הדין. במצב זה, המוסד הראשון שיקבל את הטיפול בתיק, הוא גם לרוב זה שבסופו של דבר יטפל בו. מטבע הדברים, מוסדות שונים נוהגים לשפוט לפי גישות שונות ותפיסות עולם שונות. כפועל יוצא מכך, יתכן כי כל אחד מבעלי הדין ישאף שהתיק יטופל במסגרת שיפוטית שונה. כיוון שהזמן משחק במצב זה תפקיד מכריע וכיוון שישנן שתי ערכאות שיפוטיות בעלות סמכות זהה שיכולות לדון בתיק, נהוג לכנות מצב זה בשם "מרוץ סמכויות".

ברוב המוחלט של המקרים, מרוץ סמכויות מתנהל בין בני זוג פרודים הנמצאים בתחילתו של הליך גירושין. זאת כיוון שהמחלוקות בין בני הזוג יכולות להידון או בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

למה מתכוונים כאשר אומרים "סמכויות"? ומי רץ?

כפי שציינו, הסמכויות המדוברות הן זוג הערכאות שרלוונטיות לעניינים כאלו ואחרים הקשורים לגירושין: בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים, "עינייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל…. יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". עם זאת, לבתי הדין יש גם סמכות לדון במגוון נושאים ה"כרוכים" עם תביעת הגירושין עצמה כמו דמי מזונות וחלוקת רכוש. באותה נשימה יש לציין כי גם לבתי המשפט לענייני משפחה יש את הסמכות לדון בנושאים הנ"ל.
מה שחשוב להבין זה שברגע שאחת הערכאות (הדתית או האזרחית) החלה לדון בתביעה, חל איסור מוחלט על הערכאה השנייה לדון בה. זאת על אף שבאופן עקרוני יש לה סמכות מקבילה.

לאיזו ערכאה כדאי לפנות?

ישנם רבים המאמינים כי באופן כללי לגברים עדיף תמיד לפנות לבית הדין הרבני ולעומת זאת לנשים, עדיף תמיד לפנות ראשית לבית המשפט לענייני משפחה. אין ספק שבמקרים רבים אכן כך הם פני הדברים. עם זאת, בכל הקשור למרוץ הסמכויות, ישנה חשיבות עליונה לבחון כל מקרה ומקרה לגופו. כך למשל, אם האישה מעוניינת למנוע או לכל הפחות לעכב במידת האפשר את מכירת הבית המשותף, טוב תעשה אם תגיש את התביעה דווקא לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה.

זאת כיוון שבית הדין הרבני רשאי להוציא "צו למדור ספציפי", שמאפשר להבטיח את המשך המגורים של האישה בדירה הספציפית של בני הזוג. על ידי כך באפשרותה למנוע הלכה למעשה את מכירת הדירה על ידי הגבר. יש להדגיש כי צו ייחודי זה, ניתן אך ורק על ידי בית הדין הרבני. בהקשר זה יש לציין כי בהתאם לצורך, ניתן אפילו לפצל את הטיפול בין הערכאות, כך שבית המשפט לענייני משפחה יטפל בנושאים מסוימים ואילו בית הדין הרבני, באחרים. כדי להבין לאיזו ערכאה מומלץ לפנות, חשוב כמובן להתייעץ ראשית עם עורך דין לענייני גירושין.

מקרים מיוחדים

לסיום יש לציין כי לא בכל מקרה באשר הוא, תזמון הפנייה לערכאה השיפוטית הוא הגורם שיכריע את הכף לכאן או לכאן. ישנם מקרים שבהם למשל הגבר "השיג" את האישה, פנה במהירות לבית הדין הרבני ובסופו של דבר המקרה טופל בבית המשפט לענייני משפחה. זאת כיוון שבמקרים שבהם הגבר מנסה לכרוך בתביעת הגירושין את הנושאים הנלווים, עליו לעמוד ב"מבחן הכריכה". מבחן זה מורכב משלוש שאלות: האם התביעה כנה (כלומר מבוססת על ההלכה), האם הכריכה של הנושאים בתביעה נעשתה כדין (האם בכלל ניתן לכרוך את הנושאים המדוברים בתביעה) והאם הכריכה כנה, כלומר האם היא לא באה לשרת טקטיקה סודית שתועיל למגיש התביעה ותו לא.

כל עוד אחת מהתשובות תהיה שלילית, התביעה תעבור לידי בית המשפט לענייני משפחה. מצד שני, יתכנו גם מקרים שבהם תביעות שטופלו בבית המשפט לענייני משפחה, עשו את דרכן בסופו של דבר לבית הדין הרבני. מצב זה אפשרי למשל במקרים שבהם הוכח כי התקיים מקרה של חוסר לב דיוני.

כפי שניתן להבין, לא זו בלבד שיש למהר ולפנות לערכאה המתאימה ביותר בזמן הקצר ביותר (בהתאם לאינטרסים של מגיש התביעה), אלא שיש לדעת כיצד להתנהל מרגע הגשת התביעה, על מנת שלא להפסיד במרוץ הסמכויות. גם כאן ניתן לראות כי ישנה חשיבות עליונה לפנות לעורך דין מומחה בשלב כמה שיותר מוקדם ויפה שעה אחת קודם.