בשנים האחרונות, החלו בתי המשפט לענייני משפחה, להכיר בהפרת הבטחת נישואים, כעילה חוזית – נזיקית. פירושו של דבר הוא, כי כל מי שנפגע ונגרם לו נזק בשל הפרת הבטחת נישואים, רשאי להגיש תביעת פיצויים נגד בן או בת הזוג.
הצעת נישואין מפורשת
קבלתה של תביעה בגין הפרת הבטחת נישואים, מצריכה ראשית כל, להוכיח כי הייתה הצעת נישואים מפורשת וכי התובע/ת הסכימו לה. כך למעשה מבססים את הפן החוזי של העילה – הייתה הצעה, הייתה גמירות דעת וקבלת ההצעה.במקרים בהם היו עדים להצעת הנישואים, יוכל התובע/ת לגבות מהם תצהיר ולהביאם אל בית המשפט למתן עדות. במקרים אחרים, ניתן יהיה להוכיח את ההצעה, למשל, על ידי הצגת טבעת אירוסין, הצגת קבלות בגין תשלום עבור שירותים הקשורים לחתונה כמו תשלום לאולם האירועים וכיוצא בזה.
בהקשר זה חשוב לציין כי בתי המשפט אינם נעתרים בקלות לתביעות של הפרת הבטחת נישואים ועל כן על התובע/ת יהיה להניח תשתית עובדתית מבוססת מאוד, על מנת שבית המשפט ישוכנע כי אכן הייתה הצעת נישואים מפורשת ורצינית. כמו כן, יש להוכיח את קיומו של נזק והיקפו.
הוכחת הנזק בתביעה
משהוכח לבית המשפט כי הפן החוזי מתקיים, כלומר כי הייתה הצעת נישואים מפורשת וחזרה ממנה, יפנה הוא לדון בשאלת הנזק. במסגרת תביעה בגין הפרת הבטחת נישואים, ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו, כאשר יש להוכיח הן את עצם קיומו של הנזק והן את היקפו, על מנת שבית המשפט יוכל לקבוע את גובה הפיצוי לו זכאי התובע.
בעניין זה חשוב לציין, כי הפיצוי המרכזי בו מכיר בית המשפט בתביעות אלו הוא בגין הנזק הממוני: הוצאות בגין רכישת בגדים לחתונה, תשלום בעבור בעלי מקצוע כמו צלם וקייטרינג ועוד, כאשר על מנת לקבל החזרים בגין הוצאות אלו, יש כמובן להציג בפני בית המשפט קבלות מתאימות.
מה בדבר הנזק הנפשי?
הפרת הבטחת נישואים יכולה מטבע הדברים לגרום לנזק נפשי משמעותי מאוד לבן או בת הזוג. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בין היתר, בתחושות של מבוכה וכאב עקב ביטול האירוסין, באובדן הנאות החיים וכדומה.
האם בית המשפט מכיר בנזקים הללו במסגרת תביעה להפרת הבטחת נישואים? במרבית המקרים התשובה היא בשלילה. בית המשפט נוהג להתמקד בנזק הממוני בתביעות של הפרת הבטחת נישואים וממעט לפצות את התובע/ת בגין הנזק הבלתי ממוני. החריג הוא כאשר בית המשפט שוכנע, בעקבות טיבן של הנסיבות, כי במקרה שלפניו נגרם לתובע/ת נזק נפשי חמור ביותר.