הפלה יזומה בעקבות גירושין

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2019 נולדו בישראל כ-182000 תינוקות. כ-17500 פניות נרשמו, בבקשה לבצע הפלה יזומה. זאת, בהתבסס על מספר הפונות לוועדות להפסקה היריון ברחבי הארץ. אמנם, לא מאוד נפוץ להיתקל בהפלה יזומה שבוצעה בעקבות גירושין, אך מקרים כאלה קיימים. נסקור את הנושא מזוויות שונות, מבחינת החוק, מבחינת ההלכה ומבחינה ציבורית ונורמטיבית.

מה אומר החוק על הפלה יזומה בעקבות גירושין?

את רוח החוק וההתייחסות לגבי הפלה בעקבות גירושין ניתן לזהות על פי המנדט שניתן לוועדות להפסקת היריון בארץ. על פי החוק הקיים, כל אישה שמעוניינת לבצע הפלה נדרשת לפנות קודם לכן לוועדה. הפלה שלא בכפוף לאישור מהסוג הזה עשויה להיחשב לעבירה פלילית שנושאת עימה סנקציות קשות ביותר. מי שלוקח חלק בהליך מסוג זה, בין אם מדובר ברופא ובין אם לאו, עשוי להישלח לכלא לשנים רבות. עוד קובע החוק כי במידה ואישה פונה לוועדה, הרי שעליה לשכנע את חברי הוועדה כי היא מעוניינת לבצע את ההפלה מתוך רצונה החופשי, לא מכורח כפיה.

אישה שהתגרשה, כמו כל אישה אחרת שרוצה לבצע הפלה מלאכותית (בין אם הפלה פרטית או במוסד ציבורי), תחתום כעדות על רצונה בכך, לאחר שקיבלה ייעוץ. על פי חוק העונשין, שמפרט את סמכויות הוועדה, הפלה יזומה תאושר כאשר מדובר ברצונה החופשי של האישה וכאשר אין היא נשואה. מכך, ניתן להסיק כי אין מניעה לבצע את הפסקת ההיריון בעקבות גירושין שהרי כעת אין מדובר באישה נשואה.

מה אומרת ההלכה על הפלה יזומה בעקבות גירושין?

בעוד החוק האזרחי רואה בהפלה יזומה בעקבות גירושין הליך חוקי ונקבע הסדר ונהלים לביצועה, להלכה יש זווית ראיה אחרת. ראשית, מומחי ההלכה מבדילים בין הריונות בסיכון לבין כאלה שאינם בסיכון. במידה והמשך ההיריון עלול לסכן את האם, אין זה משנה אם היא גרושה או שאיננה גרושה, חייה קודמים בחשיבותם לחייו של העובר. אולם, כאשר לא קיים סיכון לאם וגם העובר איננו ידוע כנושא מחלה גנטית או מום קשה, התמונה היא אחרת. אמנם, עובר איננו נחשב עדיין ל"אדם" לפי ההלכה ועל כן, הוא לא יכול לרשת את אביו. אולם, עדיין מדובר בצעד שההלכה איננה מקדמת בברכה ולכן, ידועים מקרים מסוג זה שבית הדין הרבני הטיל סנקציות על האישה. כלומר, הוטל עונש כספי במובן זה שהאישה הפסידה את כתובתה.

מה חושב הציבור הרחב על הפלה בעקבות גירושין?

קיימים פערים בין רוח החוק לבין רגשי הציבור והנורמות השונות בנושא. ניתן להצביע על כמה נקודות:

• מצד אחד, החוק נותן משקל גבוה מאוד לזכות האישה על גופה. כלומר, הדבר שעומד מול עיני המחוקק הוא לאפשר לנשים המעוניינות בכך לבצע הפלה, כל עוד תנאי החוק מתמלאים.
• מצד שני, ישנן טענות בנושא לגבי אפליית גברים. כלומר, בעוד האישה מממשת את זכותה להפיל לאחר שהתגרשה, חלה פגיעה בגבר הגרוש. החוק הנוכחי איננו מעניק כל משקל לרצונו האפשרי, בהמשך ההיריון ובהבאת ילד לעולם.
• ישנן נשים אשר מחליטות להפיל עוד בטרם הושלמו הליכי הגירושין. ישנן נשים המצהירות כי ההיריון הינו מחוץ לנישואין. הצהרה זו נועדה לעמוד בתנאי הוועדה. לאחר מכן, הצהרה כזאת, בין אם נכונה ובין אם לאו, יכולה להקנות לגבר טענות שמשחקות לטובתו בהליך הגירושין. כלומר, הפחתת מזונות וכדומה.
• חלק נרחב בציבור כיום מתייחס להפלות יזומות בצורה שלילית. במיוחד במקרים שבהם ההפלה היזומה מהווה כלי ניגוח אפשרי בין זוגות גרושים. מדובר במצבים מאוד סבוכים ומורכבים ולא קיימת אמת חד משמעית אחת.

מקורות
https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2020/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D/%D7%92%D7%99%D7%9C-2019.pdf