מזונות לאב – לגבר

דיני המשפחה בישראל נוהגים לפי הדין העברי (כאשר שני בני הזוג יהודים) והדין העברי אינו מכיר במושג של תשלום מזונות לגבר על ידי האישה. לפי הדין העברי מזונות ישלם גבר לילדיו או לאשתו, אולם, המציאות סביבנו משתנה ומכך שפסיקת בית המשפט חייבת להתאים את עצמה לחברה האזרחית המודרנית.

בפסק דין תקדימי שניתן בשנת 2011 שופטת בית המשפט המחוזי לענייני משפחה, שלי אייזנברג, חייבה אישה לשלם לידוע בציבור שלה דמי מזונות על בסיס חודשי ובנוסף חויבה האישה לשאת בכל העלויות הכרוכות באחזקת הבית. במקרה דנן, בני הזוג היו ידועים בציבור 15 שנים, האישה אמידה מאוד ואילו הבעל חסר כל, לאחר שהתפתחה מחלוקת בין הגבר לביתה של האישה היא סילקה אותו מהבית מיד והוא נשאר ללא קורת גג וללא מזון.

מזונות גבר כאשר הנישואין אינם כשרים

מדובר באותם מקרים בהם הנישואים אינם מוכרים על ידי בית הדין הרבני. הדבר מתבסס על פסק דין שניתן על ידי שופט בית המשפט העליון בדימוס, כבוד השופט אהרון ברק, אומנם בפסק הדין גבר חויב במזונות אישה אולם נאמר בו שחיוב מזונות זה הוא אינו מכוח הדין העברי אלא שמדובר במזונות אזרחיים שאינם לוקחים בחשבון אבחנה מגדרית, לכן גם הגבר וגם האישה יכולים להיות מחויבים במזונות אלה.

השופט אהרון ברק ייחס את קביעת המזונות לדיני החוזים הכלליים אשר מונהג בהם עיקרון תום הלב והוא זה אשר מהווה את אמת המבחן בבואו של בית המשפט לבחון אם ישנה זכות למזונות וכן את תנאיה. תום הלב מתקיים במקרים של ידועים לציבור, לדוגמא, מכוח הסכמתם של בני הזוג להיות ידועים בציבור והמזונות האזרחיים מאפשרים את קיומו בכבוד ואת שיקומו של בן הזוג שלו אמצעים פחותים, לאחר הפרידה.

מזונות ילדים מאישה כאשר הבעל הוא המשמורן

מדובר על מקרים בהם בני הזוג הם יהודים ונישאו כדת משה וישראל אשר החליטו לסיים את הנישואים ולהתגרש. ברובם המוחלט של המקרים האם היא זו שמקבלת את המשמורת על הילדים ומכך שנשים הן אלה שבדרך כלל מגישות תביעות למזונות ילדים, אולם מה קורה כאשר המצב הפוך והבעל הוא המשמורן?

כידוע, לפי המשפט העברי האב מחויב לשלם מזונות לילדיו גם לאחר הגירושין וגם אם אין לו משמורת עליהם. האב מחויב לשלם מזונות הכרחיים שבהם כלולים: כלכלה, מזון, ביגוד והנעלה, תשלומי מדור, חינוך ועוד. בנוסף לכך האב מחויב לשלם מזונות מדין צדקה וגם על האם להשתתף בכך, אלא אם כן אין ביכולתה לעשות זאת.

נראה שלפי החוק הקיים כרגע במדינת ישראל אין בסיסי חוקי לחיוב אישה במזונות ילדים כאשר האב הוא המשמורן, הדבר שנוי במחלוקות וישנם פרשנים הטוענים כי אם האם אמידה ויש לה יכולת לפרנס את עצמה ואת הילדים יהיה עליה להשתתף במזונות אולם רק לגבי מזונות מדין צדקה.

המשפט העברי מקים את חובת תשלום דמי המזונות רק על הבעל. לכן, לפי הבסיס החוקי בישראל, נראה שגם אם הבעל הוא המשמורן עדיין לא יהיה ניתן לחייב את האישה במזונות ילדים אולם בתי המשפט ינסו במקרים בהם האישה אמידה לצמצם עד כמה שניתן את חובת המזונות של האב.

לסיכום

כאשר בני הזוג התחתנו בהליך שאינו מוכר ברבנות או שהם ידועים בציבור, בית המשפט יכול לקבוע מזונות לגבר מכוח עקרון תום הלב ודיני החוזים הכללים. כאשר מדובר באזרחים שדינם האישי הוא המשפט העברי נראה שאין בסיס חוקי לחיוב אישה במזונות גבר או במזונות ילדים כאשר האב הוא המשמורן.

עוד בנושא:

פסיקה תקדימית: גם האישה תישא בנטל תשלום המזונות