ידוע שכאשר אישה לא מכינה את עצמה בצורה טובה ולא בודקת לעומק את זכויותיה היא עשויה להיות הצד הנפסד בהליך גירושין. כדי לא להפסיד את הזכויות המגיעות לה, מומלץ לכל אישה להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום המשפטי של דיני משפחה כדי להתכונן בצורה טובה להליך הגירושין ולהבין את מלוא זכויותיה.
בחירת הערכאה השיפוטית
אחת הסיבות לכך שאישה עשויה לצאת נפסדת היא הגשת התביעה לערכאה השיפוטית הלא נכונה. בישראל ישנן שתי ערכאות שיפוטיות אשר להם סמכות בלעדית לדון בתביעות גירושין, הן: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, הערכאה השיפוטית אליה תוגש התביעה קודם היא הערכאה השיפוטית אשר תדון בתביעת הגירושין.הגישה המקובלת היא שעדיף לאישה להגיש את תביעת הגירושין לבית המשפט לענייני משפחה משום שבערכאה שיפוטית זו היא תוכל למצות את זכויותיה מבחינת חלוקת הרכוש, זכויות סוציאליות ופנסיוניות ולקבל דמי מזונות גבוהים יותר.
כאשר תביעת הגירושין מתנהלת בבית הדין הרבני, ברוב המקרים לא נלקחת בחשבון תרומתה של האישה למשק הבית ולגידול הילדים וחלוקת הרכוש תתבצע לפי השם של בן הזוג הרשום כבעלים של הנכס או הרכוש.משמורת על הילדים
חזקת הגיל הרך מקימה לאישה זכות שילדיה, אשר גילם לא עולה על גיל שש, יישארו בחזקתה, אלא אם כן ישנן נסיבות מיוחדות אשר לא מאפשרות לה זאת (כמו: בעיה בריאותית, נפשית, התמכרות וכדומה).
חזקת הגיל הרך נקבעה על ידי המחוקק מתוך הבנה שכאשר מדובר בילדים בגיל כה צעיר מוטב להם להישאר עם אמם, ולבעל יש זכויות להסדרי ביקור וראייה אשר נקבעים על ידי בני הזוג או על ידי בית המשפט.מזונות ילדים
לזכות האישה עומדת החובה של הגבר לשלם מזונות עבור צרכיהם של ילדיו, גם בעת שהוא כבר לא חלק מהמשפחה בשגרת היום יום. האב מחויב על פי החוק בתשלום מזונות עבור ילדיו הקטינים על ידי העברת סכום חודשי לאם המשמורנית. האב אינו חייב להיות חלק מחייהם של הילדים אולם הוא מוכרח לעזור לפרנסם ולדאוג לשלומם מבחינה כלכלית, זאת אף אם הוא נמצא בקשיים כלכליים.
פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון בנושא, קבעה לאחרונה (2017) תיקון לחוסר שוויניות זה וקבעה שכאשר ההורים חולקים משמורת משותפת על הילדים (בגילאי6-15 ) יהיה על שני ההורים לשאת בנטל תשלום דמי המזונות ולא רק האב. זאת כמובן בהתאם לרמת השתכרותו של כל אחד מההורים.גובה סכום המזונות נקבע לפי צרכיהם של הילדים וכן בהתאם להכנסותיו בשנה הקודמת להגשת תביעת הגירושין. חובת תשלום דמי המזונות כוללת צרכים בסיסיים, כגון: מזון, מדור (מגורים), ביגוד והנעלה, חינוך וצרכים בריאותיים.
האישה אינה צריכה לשאת בהוצאות אלה לבדה לאחר הגירושין וזכותה מכוח החוק לדרוש מהאב לשלם עבור הוצאות אלו וניתן לאכוף זאת באמצעות הוצאה לפועל או דרך המוסד לביטוח לאומי.מזונות אישה
בזמן הליך הגירושין ועד לתום התביעה וקבלת הגט, זכאית האישה על פי חוק לקבל מזונות אישה מבעלה, מדובר בחובה ממש כמו מזונות ילדים אלא אם כן ישנן סיבות ספציפיות השוללות זאת ממנה. הכלל במזונות אישה הוא שעל הבעל לשמור על אותה רמת חיים אליה היא הורגלה בזמן חייהם המשותפים ועל הבעל לדאוג לצרכיה, צרכיה של האישה כוללים: ביגוד והנעלה, צרכים רפואיים, אחזקת רכב, בילויים ועוד.
