גירושין בישראל נקבעים לפי הדין האישי (הדין הדתי). על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים, בית הדין הדתי יכול לדון בגירושין של בני זוג רק כאשר הם שניהם שייכים לאותה העדה, והם יתגרשו בבית הדין הדתי שהם שייכים לו: יהודים בבית הדין הרבני, הנוצרים לפי דין נוצרי, והמוסלמים לפי דין שרעי. 
נישואין וגירושין של בני זוג מעורבים
בני זוג מעורבים (יהודי מי שאינו יהודי) הרוצים להינשא זה לזה, יתחתנו בחתונה אזרחית מחוץ לישראל. הם נחשבים ל"ספק נשואים" ולכן אם יתגרשו צריכים לעבור גט לחומרא. במקרה כזה בית הדין הרבני לא יפסוק מזונות ומדור כמו לבני זוג המתגרשים לפי דין דתי, ולכן יהיה עליהם לפנות לבית המשפט למשפחה, בהליך שנקרא התרת נישואין.
עליהם לערוך הסכם גירושין אזרחי, ולקבוע במסגרתו את עניין המזונות, המדור, משמורת וכל עניין אחר הקשור לגירושין. בתום ההליך יאשר בית המשפט למשפחה את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין.גירושין בבית דין רבני לעומת התרת נישואין בבית משפט למשפחה
קיימים הבדלים עיקריים בין התרת נישואין בבית המשפט למשפחה ובין גירושין בבית דין רבני:
- כדי להתגרש בבית הדין הרבני יש צורך בעילת גירושין שמצדיקה את גירושי בני הזוג. עילת הגירושין תהיה מתוך רשימת עילות סגורה, לעומת זאת בהתרת נישואין אין עילה מיוחדת אלא רצון של צד להתגרש;
- בבית הדין הרבני יש צורך בהסכמת הצדדים לגירושין; לעומת זאת בהתרת הנישואין ומספיק הרצון החופשי של אחד הצדדים להתגרש ואין חובה ברצון שני הצדדים;
- בבית הדין הרבני האישה מקבלת גט ובבית המשפט למשפחה פסק דין להתרת נישואין;
- בבית המשפט למשפחה אין טקס להתרת הנישואין בעוד שבבית הדין הרבני מתן וקבלת הגט מלווים בטקס דתי;
פניה לבית משפט למשפחה לצורך התרת נישואין של בני זוג מעורבים
בבית המשפט למשפחה יתגרשו בני זוג שאינם יכולים להתגרש על פי הדין האישי שלהם. החוק הרלוונטי לבני זוג מעורבים שרוצים להתגרש הוא "חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית) התשכ"ט 1969". בני זוג מעורבים צריכים לפנות לבית המשפט למשפחה לצורך ניהול הליך התרת נישואיהם.תביעה להתרת נישואין
על בן הזוג שמבקש להתיר את הנישואין להגיש תביעה להתרת נישואין לבית המשפט למשפחה שנמצא במקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים. התביעה יכולה להיות מוגשת על ידי שני הצדדים וגם על ידי צד אחד. גם בני זוג חד מיניים אשר נישאו במדינה שבה ניתן להם להינשא ונרשמו כנשואים, יוכלו לבקש התרת נישואין בבית המשפט למשפחה.
במסגרת התביעה יש לפרט פרטים מזהים : שמות ומספרי זהות, עדה דתית, מועד הנישואין, וסיבות ונימוקים לפירוק הנישואין .לתביעה יש לצרף מסמכים ותצהירים בעניין השייכות הדתית הרלוונטית של בני הזוג, ומסמך שמוכיח שהם נשואים. כמו כן מצרפים גם הסכם גירושין שמפרט את ההסדר בנוגע לחלוקת הרכוש, משמורת ילדים ומזונות (בדומה להסכם גירושין רגיל). בית המשפט למשפחה יאשר את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין.
סגן נשיא בית המשפט למשפחה יבדוק אם יש לבצע את הגירושין לפי הדין הדתי ולצורך כך יפנה לראש בית הדין הדתי הרלוונטי, ויקבל ממנו חוות דעת. על פי חוות הדעת יוחלט אם יש צורך בהליך גירושין לפי דין דתי או לא (למשל כאשר המבקש הוא יהודי יפנו לבית הדין הרבני בשאלה אם צריך להתגרש לפי ההלכה). חוות הדעת תינתן בתוך – 3 חודשים.אם יש צורך התיק יעבור לבית הדין הדתי, אם אין צורך בגירושין לפי דין דתי אזי בית המשפט למשפחה ידון בתביעה וייתן פסק דין להתרת הנישואין ולאישור ההסכם. פסק הדין מקנה לבני הזוג אפשרות לעדכן את הסטאטוס החדש שלהם במשרד הפנים, וגם להינשא בעתיד על פי הדת.
