חוק התרת נישואין

החוקים החלים על הליך התרת נישואין הם חוק בית המשפט למשפחה, וחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) תשכ"ט – 1969. 

מתי יחול חוק התרת נישואין?

ככלל, בית הדין הרבני הדתי דן בענייני נישואין וגירושין של בני זוג יהודים במדינת ישראל. עם זאת, כשמדובר בבני זוג מעורבים כלומר יהודי עם מי שאינו יהודי, יחול עליהם חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) התשכ"ט – 1969.

כאשר בני הזוג הם מעורבים, כלומר כל אחד מהם שייך לדת אחרת, או שאחד מהם במעמד של חסר דת, והם רוצים להתגרש, עליהם לפנות לבית המשפט למשפחה לצורך התרת הנישואין. כאשר בני זוג שייכים לאותה עדה דתית, והם רוצים להתגרש, חוק התרת נישואין לא חל עליהם. הם יוכלו להתגרש בבית הדין הדתי הרלוונטי לעדה שלהם. מוסלמים בבית הדין השרעי, נוצרים בבית דין הנוצרי, וכו'. הליך התרת הנישואין נדרש כדי שבני הזוג יוכלו להינשא שוב. זהו הליך גירושין אזרחי שמתנהל בבית המשפט למשפחה. להרחבה בנושא: גירושין של בני זוג מעורבים.

הליך התרת הנישואין

בטרם ידון סגן נשיא בית המשפט למשפחה (או שופטים שהוא מסמיך לצורך העניין) בבקשה להתרת נישואין, הוא יפנה לראש העדה אליה משתייך כל אחד מהצדדים (יהודים, מוסלמים, נוצרים, או דרוזים), וזאת כדי לברר אם יש צורך בגירושין לפי הדין של אותה העדה. 

לדוגמא: במקרה שמדובר בנישואין של יהודי עם מי שאינו יהודי, יפנה סגן נשיא בית המשפט למשפחה לבית הדין הרבני, ויברר אם בית הדין מכיר בנישואין אילו אם לאו. היה ובית הדין הרבני יפסוק כי לא ידון בגירושין, ניתן לעבור את הליך התרת הנישואין בבית המשפט למשפחה. בית המשפט למשפחה ידון בהתרת הנישואין בדלתיים סגורות. 

ראש בית הדין הדתי יפסוק בעניין, יקבע באופן מנומק, ויעביר תשובתו בתוך 3 חודשים לבית המשפט למשפחה. (ניתן להאריך מועד זה). בית המשפט למשפחה יוכל לדון בהתרת הנישואין, אם בית הדין הדתי קבע שהנישואין אינם תקפים בעיניו ולכן הוא גם לא יכול לדון בגירושין של בני הזוג. 

אם נקבע שצריך לבצע גירושין לפי דין דתי של אחד מבני הזוג, יבצע בית הדין הדתי את הליך הגירושין. בית הדין הדתי מוסמך לנקוט בסנקציות אכיפה  (מעצר למשל) בנוגע לסרבני גט, עם זאת בית הדין לא יהיה מוסמך לדון בעניינים שקשורים לגירושין כמו מזונות, חלוקת רכוש, וכו'. בעניינים אלו ידון בית המשפט למשפחה. 

מה הדין לגבי בני הזוג מחוסרי דת?

אם שני הצדדים הינם מחוסרי דת, בית המשפט למשפחה ידון באופן אוטומטי בהתרת הנישואין. כאשר בני הזוג הם מעורבים, אחד מהם יהודי ואחד מהם חסר דת, הם לא יתגרשו בבית הדין הרבני. בני זוג אילו ייפרדו בהליך התרת נישואין. 

תיקון מהותי בחוק

בעבר, במסגרת הליך של התרת נישואין, היה צורך לפנות לבית המשפט העליון, והוא זה שהיה צריך לפסוק איזה בית דין ידון בגירושין האזרחיים  (דתי או משפחה) ומהי הסמכות המקומית של בית הדין. 

החוק תוקן, ולפי התיקון, על בית המשפט למשפחה המצוי באזור המגורים של בני הזוג, לברר אם בית דין דתי יכול לדון בגירושין, ואם לא, הוא זה אשר ידון בהתרת הנישואין.  

התנאים להתרת נישואין?

כדי שבני זוג יוכלו לעבור הליך התרת נישואין על כל אחד מהצדדים להיות שייך לדת מוכרת בישראל: נוצרים מוסלמים או דרוזים, או שמי מהם הוא מחוסר דת. 

צריכה להתקיים אחת מהזיקות למדינת ישראל: 

• עליהם להיות בעלי זיקה לישראל ובין היתר:
• עליהם להיות אזרחי המדינה;
• בן הזוג אשר רוצה להתגרש צריך להיות אזרח המדינה ולגור בישראל;
• או לגור בישראל במשך  תקופה של שנה לפני הגשת הבקשה להתרת נישואין;
• בן הזוג שרוצה להתגרש הוא אזרח המדינה ושוהה בישראל בזמן התרת הבקשה;
• מקום המושב האחרון של בני הזוג הוא בישראל;
• מקום המושב של מי שרוצים להתגרש ממנו הוא בישראל;

לפי איזה דין ידון בית המשפט למשפחה בהליך של התרת נישואין?

בית המשפט למשפחה הדן בהתרת הנישואין, ידון לפי הדין החל במקום המושב המשותף של בני הזוג, או על פי הדין של המדינה שבה חיו יחד, או על פי הדין של מדינת האזרחות שלהם, או לפי הדין של המדינה שבה נישאו. 

במקרה שלא ניתן לדון לפי הדין המשותף החל על בני הזוג, ידון בית המשפט לפי הדין הנהוג במקום המושב של אחד מבני הזוג. מקום המושב מוגדר בחוק כמקום שבו אדם מנהל את מרכז חייו, או כמקום מגוריו הרגיל.  

קראו עוד על: התרת נישואין בהסכמה ולא בהסכמה

מקורות:

עיתים. הזכות ליהדות בכל עת. גירושין מבן זוג לא יהודי. 

כל זכות. זכותך לדעת זכותך לקבל. התרת נישואין. 

חוק שיפוט בעייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומי) תשכ"ט – 1969.