הליך גירושין בין בני זוג הפך תופעה מוכרת בימינו, והסטטיסטיקה מראה כי בישראל לבדה כמעט שליש מהזוגות הנשואים מחליטים בשלב כלשהו במערכת יחסיהם על סיום הקשר, בין אם בדרך של פירוד ומגורים בנפרד ובין אם בדרך של הליך גירושין.
גירושין בין בני זוג שאינם יהודים
החוק במדינת ישראל קובע כי הגירושין בארץ יתבצעו על פי הדין האישי של בני הזוג. כאשר בני הזוג אינם יהודים, אולם שניהם משתייכים לדת מוכרת בישראל (כלומר, דת אשר קיים בישראל בית דין דתי אשר מוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין לפיה), הדיון בנושא גירושי בני הזוג מצוי תחת סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני הרלוונטי. כך, למשל, לגבי בני זוג מוסלמים יתבצעו הגירושין בהתאם לדין השרעי, ולגבי בני זוג נוצרים יתבצעו הגירושין בהתאם לדין הנוצרי.יצוין כי בעוד שהדיון בנושא הגירושין מצוי תחת סמכותו הבלעדית של בית הדין הדתי, הדיון ביתר הנושאים הנלווים להליך (כגון משמורת, דמי מזונות, חלוקת רכוש וכיוצא בזה) יכול שיתבצע בבית הדין הדתי או בבית המשפט לענייני משפחה.
גירושין של זוגות מעורבים
כאשר מדובר בנישואים אזרחיים של בני זוג מעורבים (כאשר בני הזוג אינם משתייכים לאותה דת או שאחד מהם הוא חסר דת), החוק החל על בני הזוג הינו חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט – 1969 (המוכר בשם: "חוק התרת נישואין"), אשר קובע כי במקום הליך של "גירושין לזוגות מעורבים" יתקיים בין בני הזוג הליך של "התרת נישואין", שמשמעו קביעה כי נישואי הצדדים בטלים וכל אחד מהם רשאי להינשא לאחר.כיצד מתבצע הליך "התרת נישואין"?
בעבר, נדרשו זוגות מעורבים לפנות לנשיא בית המשפט העליון על מנת שיקבע את זהות בית הדין שבפניו יתבצע הליך התרת נישואיהם. כיום, לאחר שתוקן חוק התרת נישואין, קובע החוק כי הסמכות לקביעת מקום השיפוט הינה בידי בית המשפט לענייני משפחה.
תחילה יש להגיש בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה הממוקם באזור מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג, וזאת לצורך קביעת סמכות השיפוט. כאשר שני בני הזוג מסכימים להתגרש והבקשה הוגשה במשותף, משך ההליך מתקצר באופן משמעותי. עם זאת, ניתן להגיש את הבקשה על ידי אחד מבני הזוג במקרים בהם אין הסכמה להתגרש.סעיף 3 לחוק קובע כי אם שני בני הזוג הינם חסרי דת ההליך יתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה. אם אחד מבני הזוג משתייך לעדה דתית מוכרת, או שהתעורר ביחס לאחד מבני הזוג ספק באשר להשתייכותו הדתית, יפנה סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לראש בית הדין הדתי הרלוונטי כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש.
היה והחליט ראש בית הדין שיש צורך בגירושין על פי הדין הדתי, יועבר הדיון בבקשה להתרת נישואין לבית הדין הדתי. אם נקבע כי אין מקום לגירושין על פי הדין הדתי, ייתנהל הדיון בבקשה בפני בית המשפט לענייני משפחה.סיום ההליך וביטול נישואי בני הזוג
בסיום ההליך יאשר בית המשפט את ביטול נישואי הצדדים ותינתן להם תעודת התרת נישואין (בדומה לתעודת גירושין). לאחר ביטול הנישואין כל אחד מבני הזוג יהיה רשאי להינשא לאחר. הרישום הפורמאלי של התרת הנישואין יתבצע במשרד הפנים, אליו יש להמציא את החלטת בית המשפט לענייני משפחה.
